זה רק אני והברוקולי שלי
אצלינו כשעושים על האש
יש הכל מהכל בשר עם בשר בתוספת עוף וכל תאוות בשרים אחרת שתעלו על דעתכם, מכנפיים,
קבבים ועד צלעות וסטייקים. ככה זה אצלינו בחגים, בעצם גם בימי הולדת, בעצם גם בשבת
אם המזג אויר נעים, בקיצור רק מחפשים סיבה להניע את המנגל.
לפני כמה שנים אבא שלי
הגשים חלום ובנה את המנגל המושלם. כבר לפני שנים הוא הכין סרטוטים, בדק חומרים,
חישב זויות וכוחות הנפה ובראש כבר היה לו את הכל, מה שהיה חסר זה קצת זמן לביצוע.
התפנה קצת זמן בחייו והוא החל בעבודות הביצוע ובנה מנגל שלא יבייש את המילה
פאריז'ה. פשוט מקסים! מלא מקום עם גלגלת לרשת שאפשר להעלות ולהוריד, ניקוז לשומן,
אבני שמוט לפיזור חום אחיד, כיור, להבת גז ליד, מקום לגזרי-עץ מתחת, והכי חשוב –
מקום מסביב לכולנו לשבת. כמובן שחנכנו את המנגל המשודרג בחגיגת בשרים- היה מעולה!
יש לנו כמה קצבים שאנחנו יכולים להמליץ עליהם שמעולם לא אכזבו.
לאחרונה
"גילינו" שכאנשים מגיעים רעבים הם מנשנשים קבבים וכנפיים ועד שמגיעים
לבשר האמיתי כבר אין לאף אחד מקום כי "בטעות אכלתי כנפיים". אז ערכנו
ניסוי... בניסוי השתתפו: ברוקולי מעט חלוט, בצל ירוק נקי ושלם, במיה טרייה על
שיפודים, אספרגוס מעט חלוט, פטריות טריות, עגבניות שרי משופדות, בצל ושום. כל
החבורה העליזה עלתה על המנגל ואותה נשנשנו עד שהגוש אנטריקוט היה מוכן. נרשמה
הצלחה כבירה! המנצחים ללא עוררין היו: הבצל הירוק, הבמיה והברוקולי. הברוקולי זכה
לכזאת הצלחה שהבן שלי, אז כבן שנתיים, לא הסכים לשחרר את הברוקולי אפילו כשהלך
למקלחת...
אז לכל הקרניבורים
שבינינו, הניחו לקבבים והכנפיים ותאכלו קצת ירקות על הגריל כדי שלאנטריקוט בבטן
יהיה מה לאכול...
קצת פירגון לקצבים
שלנו:
דאבח - במושבה הגרמנית
בחיפה
אומנות הבשר – טבעון
אלדייעה- ליד תחנת הדלק
בכניסה לג'לג'וליה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה