אורז חגיגי
ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות ולפירות היבישים. כמו כל אמא יהודיה טובה, גם בביתינו נקנו כמויות מסחריות של פירות יבשים ואגזים. אז אחרי שנשנשנו פה ושם, ושמנו במקפיא וניסינו אפילו לתת לחתולים אבל הם סירבו, הוחלט שצריך למצוא משהוא טוב לעשות עם כל השאריות ט"ו בשבט.
זה התחיל ממיצוי שאריות
ט"ו בשבט והסתיים כמנה שלא פוסחת על שום חג אצלנו. כי כמו שחברה שלי קוראת
לזה – זה "אורז חגיגי". זה בעצם אורז פשוט שלובש גלימת מלכות של חג.
דקות קצרות של הכנה –
והרושם... שהשקעתם!
כלל אצבע באורז לבן- כדי שיצא אחד-אחד המתמטיקה פשוטה. על כל כוס אורז- כוס וחצי מים רותחים.
בסיר לא גדול שמים 3 כפות שמן רגיל (לא זית) ומחממים.
2 כוסות אורז (אני אוהבת בסמטי, אבל גם פרסי רגיל טוב מאוד)
מלח (חצי כפית), פלפל ממש טיפה (אפשר להחליף ב 2-3 פלפל אנגלי), 2 עלי דפנה
מערבבים טוב עם השמן והתבלינים, מוסיפים 3 כוסות מים רותחים, מערבבים 2-3 ערבובים וסוגרים את הסיר. מנמיכים את האש לחום נמוך ומחכים בדיוק 17 דקות. בתום ה 17 דקות פותחים את הסיר שמים מגבת נקיה מעל וסוגרים את הסיר על המגבת, מחכים 5-10 דקות, אחרי זה עם מזלג "חורשים" (לא מערבבים). יש לנו אורז לבן!
אוספים את כל הפירות
היבשים והאגוזים שאתם אוהבים.
מערבבים בקערה הכל - את
הגדולים (שזיפים, משמשים, דבלים אגוזים וכו') צריך לחתוך לחתיכות קטנות, הקטנים
(צימוקים, חמוציות וכו') נכנסים כמו שהם, מוסיפים 2-3 כפות סילאן או דבש (מה
שאוהבים) ומערבבים טוב טוב. צריך כמות של כ 2 ספלים.
מרפדים קערה עמוקה
ניילון נצמד, שופכים לתוכה את תערובת הפירות יבשים וסדרים עם הידיים
"ריפוד" בקערה. מעבירים את האורז הלבן לקערה המרופדת וטיפה לוחצים עם היד כדי לדחוס. שמים צלחת
להגשה בפתח הקערה והופכים את הקערה על הצלחת. מסירים את הקערה ובעדינות מקלפים את
הניילון הנצמד ומגישים.
 |
| כיפת הזהב של השולחן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה