טישפישטי עוגה לפסח

טישפישטי - לא תאמינו שזו עוגה לפסח

מכירים את זה שריחות לוקחים אתכם למחוזות אחרים בזמן?... אז זה מה שקורה לי עם העוגה הזאת. אני שמה את העוגה בתנור ואחרי מספר דקות כבר מתחיל להיות בבית ריח של פסח, ריח של הבית של סבתא שלי, ריח דמיוני של הבית שלה בבולגריה, צוחקים? אבל זה ריח שלוקח אותי למקום אחר...

לעוגה זאת קוראים טישפישטי, אנחנו בתור ילדים קראנו לה תתפשטי. מקורה ספק בבולגריה ספק בטורקיה. סבתא שלי בולגריה, אבל בזמן המלחמה היא ברחה עם אמא שלה לטורקיה ומשם לארץ. אז אולי זה בכלל טורקי, כי את המתכון קיבלתי גברת צרפתי שהיא בכלל טורקיה, וזה אחד לאחד העוגה של סבתא שלי.

בכל מקרה, עזבו מאיפה באה העוגה, אצלנו אכלו אותה בכל פסח! המתכון מתאים לשתי עוגות עגולות 24, כי אחת תמיד נגמרת לפני ליל-הסדר. היא רטובה ועשירה באגוזים סופר מתוקה וממש לא עוגת-חנק כמו כל עוגות הפסח.

מה עושים ואיך מכינים:

6 ביצים

כוס וחצי סוכר

3/4 כוס מיץ תפוזים

3/4 כוס שמן

4 כוסות אגוזים קצוצים

3/4 כוס קמח מצה

1 שקית אבקת אפייה

חצי כפית קינמון

סירופ סוכר:

2 כוסות סוכר

מיץ מלימון אחד

מעט מים

להפריד ביצים, במקסר על מהירות גבוהה לעשות קצף יציב מאוד מהחלבון והסוכר.
לערבב את שאר המרכיבים בקערה ולערבב עם הקצף ביצים.
לאפות את העוגה עד שהיא שחומה ב 180 מעלות כחצי שעה.
לעשות סירופ סוכר.
יוצקים על העוגה את סירופ סוכר (סירופ חם על עוגה פושרת)

 

מוקפץ עוף וירקות

המוקפץ של בועז

 

 

יש לי חברה מהעבודה שתמיד מביאה קופסאות עם אוכל לצהריים. לא סתם קופסאות עם אוכל, אוכל שנראה מעולה! ומריח סוף! בהתחלה הערצתי אותה שהיא משקיעה ככה באוכל עד שהבנתי שמושא ההערצה צריך להיות בעלה. הוא הבשלן של הבית. גם אני מבשלת ומביאה קופסאות עם אוכל מהבית אז אין לי ממש במה לקנא, רק במוקפץ עוף עם ירקות אני מקנאה, לוטשת עיניים, לפעמים זה כבר לא נעים כי אני אוכלת עם העיניים את הצלחת שלה . אז יום אחד עשיתי מעשה וביקשתי את המתכון, והינה אני מגלה לכם את "מוקפץ אה-לה בועז". המתכון כפי שקיבלתי ממנו !

 

 

חזה עוף מוקפץ עם ירקות ברוטב סויה מתוק

כללי

· אני משתמש בפילה עוף, מצפה אותו בקורנפלור ומבשל במים רותחים 2-3 דקות במספר סבבים

· לגבי הירקות אפשר הכל: אני מכין או עם פלפלים ב3 צבעים או בשילוב של גזר, קישוא (ללא החלק הפנימי) ופטריות (שנכנסות בסוף)

· הזמנים פה הם בהערכה גסה ואין כמויות, הכל בהתאם ליחסים שרוצים בין המרכיבים (נדמה לי:0.5 ק"ג עוף + 1 בצל + 3 פלפלים + קוביית גינג'ר + 3-4 שיני שום)

הכנה

· חותכים את העוף לחתיכות בגודל ביס (2.5X2.5), מצפים בקורנפלור ומבשלים 2-3 דקות במים רותחים במספר סבבים. מוציאים ומניחים בצד.

· מכינים רוטב: סויה, סויה מתוק, דבש אפשר קצת קטשופ, פלפל שחור גרוס (ממיסים הכל בקצת מים חמים – פרסומת לתמי 4!...)

· מחממים שמן וכשהוא חם מוסיפים פרוסות בצל ומקפיצים דקה שתיים

· מוסיפים את הפלפלים (בירקות אחרים אז קודם את הגזר אח"כ את הקישוא לפי הקשיחות...)ומקפיצים דקה שתיים

· מוסיפים שום ושורש גינג'ר קצוצים (או פרוסים)

· אחרי דקה מוסיפים את הרוטב ואח"כ את העוף. מבשלים דקה - שתיים נוספות. (אם רוצים להוסיף פטריות אז מייד אחרי העוף)

· בסוף אחרי שמורידים מהאש בוזקים מספר טיפות של שמן שומשום

· בתיאבון

 

 



הולך מעולה עם אורז לבן

 

 

פירה עננים

פירה עננים

יש לי חברה שחושבת שפירה זה אוכל שכבר אכולו אותו... עד שהיא אכלה את הפירה הזה! זה ממש כמו לאכול עננים! רך אורירי וטעים-טעים!
יש פה כמה טריקים חשובים שחייבים למלא אחרת זה לא יוצא אורירי אלא פירה של מחנה פסח בתנועת הנוער כזה שנראה כמו בטון וממש לא כמו ענן.

מה צריך ואיך מכינים:

6-8 תפוחי אדמה (רצוי אדומים)
מלח
50 גרם חמאה
כוס- כוס וחצי חלב

שוטפים טוב טוב את התפוחי אדמה (רצוי אדומים) משאירים אותם בקליפתם וחותחים אותם לחצי בדיוק באמצע כך שתראו את הליבה של תפוח האדמה. מעמידים את התפוח אדמה "על הראש" (לאורך) וחותכים לאורך. כך העמילנים נשארים בתוך התפוח אדמה (תראו ששבישול כמעט ולא יהיה קצף לבן)
מתחילים את הבישול במים קרים! עד שהתפוחי אדמה רכים לגמרי (תוקעים בהם סכין כדי לבדוק)
שופכים את המים, מקלפים את הקליפה (לא תחת מים זורמים, כדי שלא יספגו מים).
מועכים מעט את תפוחי האדמה (לא בבלדר), מוסיפים מלח, חמאה ומעט חלב. ממשיכים למעוך עד שיש מחית פירה. מתחילים לערבב עם מטרפה, מוסיפים כל פעם קצת חלב וממשיכים לערבב במטרפה עד שנהיה פירה רך ביותר. מוסיפים חלב בהתאם למרקם הרצוי. טועמים ואם צריך מוסיפים עוד מלח.
אפשר לחמם במיקרוגל בתוספת חלב כדי לשמור על המרקם גם אחרי מספר ימים.

למי שרוצה לשדרג עוד ניתן להחליף חלק מהחלב בשמנת מתוקה, או מעט חלב קוקוס.

עוגת תפוחים חגיגית

פאי תפוחים 

אבא שלי ממש אוהב עוגות תפוחים, כנראה זה עושה לו נוסטלגיות מהתקופה שגר בילדותו בארצות הברית. תמיד שאני אומרת שאבא שלי נולד בארצות הברית הרוב חושבים ישר על ניו-יורק, מיאמי או משהוא זוהר שכזה...אבל לא, אבא שלי נולד וגדל ביוטה, סולט לייק סיטי, זה דיי חור, עכשיו אפשר להבין איך בכזאת קלות ההורים שלו מקמו את ביתם בבאר שבע לאחר מכן ואבא שלי בחר להעביר את חייו בבקעת הירדן. לעיניננו, לכבוד יום הולדתו תמיד אנחנו מכינים עוגות תפוחים, כל פעם משהוא אחר. האמת שהוא הכי אוהב את העוגה שאמא שלי עושה לו כבר מעלה מ 30 שנה - בצק, תפוחים חתוכים מבושלים קלות עם צימוקים וקינמון ומעל קצף ביצים, כל זה לתנור (מתכון בהזדמנות). אני עדיין מנסה לחדש בכל שנה, ולפניכם החידוש האחרון (המתכון של קרין גורן).

מה צריך ואיך מכינים:

לקלתית:
100 גרם חמאה, מומסת ופושרת  
3/4 כוס אבקת סוכר (100 גרם)    
1 ביצה
2 כוסות קמח (280 גרם)

לתפוחים:
1 כוס רסק תפוחים משומר ממותק    
6 תפוחים גדולים ויפים (רצוי אדומים – גולדן דלישס)

להברשה לפני האפייה: 50 גרם חמאה מומסת
1 כף סוכר

לזיגוג אחרי האפייה:
1/2 כוס ריבת משמש     
1/4 כוס מים רותחים

פאי פקאן

פאי פקאן

לחמי וחמותי יש שני עצי פקאן ענקיים בחצר, הילדים שלי מאוד אוהבים לאסוף את האגוזים. כך נהיה לנו דלי ענק מלא אגוזי-פקאן שצריך היה למצוא להם שימוש הולם. חלק פיצחנו קלות וקלינו בתנור עם מלא מלח, חלק קילפנו, קלינו במחבת והעשרנו את סלטי החסה והכרוב, וחלק זכו להיות בפאי פקאן. הפאי לכאורה נראה פשוט ולא הכי מגרה, אבל כשחותכים ממנו פרוסה מתגלות שכבות נפלאות של בצק פריך, קרמל-טופי ספק-נוזלי-ספק-מחית עשיר בשברי אגוזים, מעל מסודרים חצאי אגוזים עטופים בשכבה קריספית נשברת בפה. בקיצור – חגיגה! יש בחורה בעבודה של בעלי שבטוחה שאני מכשפת את הפאי הזה כי הוא ממכר...

מה צריך ואיך מכינים?

בצק: 
2 כוסות קמח
1/3 כוס סוכר
175 גרם גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות 
1 חלמון
3 כפות מים קרים
מלית:
45 גרם חמאה רכה חתןכה לקוביות
1/3 1 כוסות סירופ תירס בהיר (סירופ "קארו")
2/3 כוס סוכר חום
1 ביצה
3 חלמונים
1 כף ברנדי
1 כפית תמצית וניל
150 גרם אגוזי פקאן קצוצים 
250 גרם חצאי אגוזים שלמים ויפים

הכנה:
בצק:
מערבבים בפוד-פרוססור או מיקסר עם וו גיטרה קמח וסוכר, מוסיפים חמאה ומערבבים עד לקבלת בצק פירורי. לעבד כמה שפחות על מנת שיצא בצק פריך מאוד. בקערה טורפים חלמון ומים קרים ומוסיפים לפוד-פרוססור. מוציאים את הבצק, עוטפים בניילון נצמד ומצננים 30 דקות. 
מחממים תנור ל 180. מרדדים את הבצק בין שני ניירות אפייה, מרפדים את התבנית (רצוי תבנית פאי קפיצית) מחוררים קצת עם מזלג ואופים כמה דקות עד שהוא מזהיב מעט (הוא עוד יכנס לתנור שוב).
מלית:
ממיסם חמאה בסיר קטן  על אש בינונית עד שהיא מזהיבה. מעבירים לקערת מיקסר ומוסיפים סירופ תירס, סוכר, ביצה וחלמונים, ברנדי ומקציפים עד לקבלת תערובת אחידה.
הרכבה:
בתבנית המרופדת בצק אפוי מפזרים את האגוזים הקצוצים ומעליהם מסדרים יפה את חצאי האגוזים. יוצקים מעל את תערובת המלית בזהירות לא לפרק את הסר של הפקאנים.
אופים כ 45 דקות ב 180 מעלות עד שהמלית יציבה .
יש לצנן כ 30 דקות לפני שמנסים לחתוך פרוסה. המלית צריכה להתקרר מעט.

ה- לזניה

חברה שלי חוזרת לארץ אחרי כמעט חמש שנים של לימודים באיטליה... גורם לי לרצות לשתף אתכם בלזניה שלי... עסיסית, נוזלת מרוב גבינה ורוטב. 

הלזניה

לפני מלא שנים כשעוד הייתי תיכוניסטית וגרתי במושב הפרובינציאלי בערבות הסוואנה אהבתי בסופ"ש לנסוע לדודים בתל-אביב. כיוון שיום שישי היה "יום עבודה" בבית הספר ולא למדנו אז בחמישי בערב כבר הייתי אורזת את הפקלאות וחברה או שתיים ושמה פעמיי לעיר הגדולה. בשישי בבוקר מסתובבת בעיר, הולכת עם הדוד לים או סתם רובצים בבית ולא עושים כלום כי צריך לאגור כוחות לערב. בערב היינו יוצאות, וכיאה לבנות תיכון חוזרות לפנות בוקר וכמובן- מורעבות!!! מגעיות לבית של הדודה והדוד פותחות את המקרר ומחפשות... מה שהכי בעולם הייתי אוהבת למצוא זה את הלזניה של הדודה שלי... אחחח הלזניה שלה!!! אומנם הדודה שלי גדלה בחולון ולאמא שלה ממש לא קוראים "מאמא", אבל הייתה לה את הלזניה הכי איטלקית ומהממת שאכלתי אי-פעם.  אז אחרי החלטתי לעשות מעשה והתחלתי ללכת בשישי בבוקר עם הדודה לקניות, שוק, סופר, מה-שבא-ליד. אחר כך היינו במטבח היא הייתה מחלקת לי הוראות ואני מבצעת: חותכת, כותשת, מערבבת, לשה, כל מה שהיא אמרה עד שלבסוף הייתה לזניה מופלאה. עם הזמן ה"פארטי-גירל" דעכה אבל המשכתי לבוא מידיי פעם לעיר הגדולה לדודה והדוד. קצת לטעום ממה שיש לה בסירים ובצנצנות.

חמש שנים אחרי...

אני גרה עם החבר שלי (שלימים הפך לבעלי) ומכינה תבנית גדולה של הלזניה של הדודה – אני חושבת שאז הוא החליט שהוא מתחתן איתי אבל הוא לא מודה...הוא אומר שהוא לא אכל כזו לזניה מעולם ושזה על סף המושלם, אני מסמיקה ורושמת לעצמי נקודה. הוא אוכל ומשאיר חתיכה (דיי גדולה) בתבנית שיהיה לו גם למחר. למחרת הוא קובע עם החבר הכי טוב שלו ללמוד בערב יחד, החבר מגיע קצת מוקדם ובבעלי "מגלה" לו איפה אנחנו משאירים את המפתח (כמו כולם בארון חשמל). בינתיים, כשהוא מחכה בביתנו הוא פותח את המקרר לנשנש משהוא ומוצא את הלזניה, מחמם, אוכל, שוטף כלים (לדברי בעלי- משמיד רעיות). בעלי חוזר הביתה מפנטז על הלזניה שיואכל כשיגיע, פותח הדלת, נגש למקרר ומגלה – אין לזניה! מתסכל במבט "אני-עומד-לשחוט-אותך" על החבר (שלא מבין מה רוצים ממנו הרי הוא בן-בית פה) ואומר לו "גנבת לי את הלזניה!!!" – הרחוב רעד...

הם עדיין חברים, אני עדיין מכינה את הלזניה כל פעם שאני רוצה לפנק או התחנף...

מסדרים שכבות 

שניה לפני שנכנסת לתנור
(לא להבהל מהסגול, זה אורגנו מעורבב עם לבנדר, ממש לא חובה הלבנדר)

יוצאת מהתנור

חתיכה יוצאת מהתבנית לצלחת
היא לא שרדה שם זמן רב :-)

אז מה צריך ואיך מכינים:

קילו בשר טחון
חבילת דפי לזניה מוכנים
2 קופסאות רסק עגבניות
שום כתוש
3-4 כפות קמח
אורגנו
בזיליקום
3 בצלים גדולים
4-5 עגבניות
כוס אגוזי מלך
 6-8 עגבניות מיובשות
כוס מים
**
לגירסה הלא כשרה:
חצי כוס שמנת לבישול
1-2 כוסות כבינה צהובה מגוררת

בסיר שטוח גדול מטגנים בצל חתוך לקוביות, מוסיפים את הבשר טחון, מטבלים במלח (חצי כפית בערך), פלפל (רבע כפית בערך) ומערבבים 3-5 דקות, מוסיפים קופסת רסק עגבניות, עכבניות מיובשות חתוכות קטן , כפית שום כתוש ומערבבים. למתכון הלא כשר ניתן להוסיף בשלב הזה חצי כוס שמנת לבישול 15%. התערובת לא צריכה להיות מבושלת עד הסוף, רק לספוג את הטעם. שמים בצד שיתקרר מעט.
מכינים את הרוטב: בסיר קטן על אש נמוכה - שמים את הקמח (ככל שנשים יותר קמח יהיה לנו יותר רוטב או רוטב סמיך יותר- מכינים סוג של רביכה), מוסיפים כל פעם ממש מעט מים ומערבבים היטב עד שאין גושים ואז מוסיפים עוד מים, כך עד שמסיפים 2/3 עד כוס \מים. מוסיפים קופסת רסק עגבניות מלח, פלפל, אורגנו, בזיליקום, שום. חשוב לערבב היטב שלא יהיה גושים. מסירים מהאש.
חותכים פרוסות דקות של עגבניה, קוצצים את האגוזים ומתחילים להרכיב את הלזניה.
בתחתית התבנית שמים מעט רוטב (כמו ששמים שמן בתחתית תבנית של עוגה), מסדרים שיכבה של דפי לזניה, מעל שמים שכבה של תערובת הבשר, מסדרים פרווסת עגבניות, מפזרים מעל אגוזי מלך, מפזרים קצת רוטב מעל. שוב שכבת דפי לזניה, בשר, עגבניות, אגוזים, רוטב וסוגרים עם דפי לזניה. על בשכבה העליונה שמים המון רוטב, כל מה שנשאר.
לגירסה הלא כשרה:בין שכבת האגוזים לרוטב מפזרים גבינה צהובה, וגם בשכבה העליונה מעל הרוטב מפזרים הרבה גבינה צהובה.
מכניסים לתנור לחצי שעה בחום 180-200 מעלות.

חלה לשבת

החלה של סבתא תלי

במסגרת הלימודים של בעלי בילינו שנה בשוויץ היפה. פגשנו שם אנשים מכל העולם. כולם דיי בודדים, נטולי משפחה אז כולם היו חברים של כולם. אירחתי לארוחת שישי כמה חברים : הודי, זוג אמריקאים, יפני, איטלקיה, ואירני. בישלתי את הרפרטואר הטוב ביותר שלי: אנטריקוט בתנור, תפוחי אדמה בשמנת, מרק פטריות פוקאצות עם ירקות ומטבלים, אנטי פסטי, אורז עם הפתעות, עוגת שוקולד (הגוטלוניות) ובסוף הארוחה הם היו מאוכזבים. אני נעלבתי קצת, הכל היה באמת מעולה ולא הבנתי מה קרה. אז נגש אלי האמריקאי ואמר שהם ציפו לארוחה יהודית מסורתית והכי הם חיכו לחלה! הוא אומר שאנחנו, הישראלם, מדברים הכל נשמע לו כמו חאאללה חאללה...

כמובן ששבוע אחרי הזמנתי לארוחת שישי- עם מרק עוף, כבד קצוץ, קציצות ברוטב אדום, פירה, חומוס תוצרת בית, טחינה וחלת שבת לפי מתכון אליפות של סבתא תלי- חמותי. כל אחד הלך הביתה עם חלה!

אז מה צריך ואיך מכינים? 

חלה מתוקה של סבתא תלי (כן תלי... זה קיצור של עתליה) 

500 גרם קמח

25 גרם שמרים טריים

40 גרם סוכר

1 ביצה לבצק 

1 חלמון להברשה

40 גרם חמאה /מחמאה רכה

כפית מלח

200 סמק מים

ללוש בכל היטב (במקסר כעשר דקות)

להתפיח פעמיים בקערה ופעם נוספת אחרי שקולעים את הצמה של החלה עם החלמון מוברש עליה.

אופים ב 190 מעלות 30-45 דקות.

הבהרות:

בקערה שמים קודם כל את הקמח, שמרים וסוכר - מערבבים. מוסיפים את כל שאר המצרכים למעט המלח. לשים עד שנהיה בצק ורק אז מוסיפים את המלח. 

ככל שלשים יותר את הבצק שמרים הוא יהיה רך וגמיש יותר.

להתפיח פעמיים - כשהבצק מכפיל את עצמו לשים אותו עד שיורד לו כל הנפח ומתפיחים שוב.

אורז חגיגי

אורז חגיגי

ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות ולפירות היבישים. כמו כל אמא יהודיה טובה, גם בביתינו נקנו כמויות מסחריות של פירות יבשים ואגזים. אז אחרי שנשנשנו פה ושם, ושמנו במקפיא וניסינו אפילו לתת לחתולים אבל הם סירבו, הוחלט שצריך למצוא משהוא טוב לעשות עם כל השאריות ט"ו בשבט.

זה התחיל ממיצוי שאריות ט"ו בשבט והסתיים כמנה שלא פוסחת על שום חג אצלנו. כי כמו שחברה שלי קוראת לזה – זה "אורז חגיגי". זה בעצם אורז פשוט שלובש גלימת מלכות של חג.

דקות קצרות של הכנה – והרושם... שהשקעתם!

כלל אצבע באורז לבן- כדי שיצא אחד-אחד המתמטיקה פשוטה. על כל כוס אורז- כוס וחצי מים רותחים.

בסיר לא גדול שמים 3 כפות שמן רגיל (לא זית) ומחממים.
2 כוסות אורז (אני אוהבת בסמטי, אבל גם פרסי רגיל טוב מאוד)
מלח (חצי כפית), פלפל ממש טיפה (אפשר להחליף ב 2-3 פלפל אנגלי), 2 עלי דפנה
מערבבים טוב עם השמן והתבלינים, מוסיפים 3 כוסות מים רותחים, מערבבים 2-3 ערבובים וסוגרים את הסיר. מנמיכים את האש לחום נמוך ומחכים בדיוק 17 דקות. בתום ה 17 דקות פותחים את הסיר שמים מגבת נקיה מעל וסוגרים את הסיר על המגבת, מחכים 5-10 דקות, אחרי זה עם מזלג "חורשים" (לא מערבבים). יש לנו אורז לבן!

אוספים את כל הפירות היבשים והאגוזים שאתם אוהבים.

מערבבים בקערה הכל - את הגדולים (שזיפים, משמשים, דבלים אגוזים וכו') צריך לחתוך לחתיכות קטנות, הקטנים (צימוקים, חמוציות וכו') נכנסים כמו שהם, מוסיפים 2-3 כפות סילאן או דבש (מה שאוהבים) ומערבבים טוב טוב. צריך כמות של כ 2 ספלים.

מרפדים קערה עמוקה ניילון נצמד, שופכים לתוכה את תערובת הפירות יבשים וסדרים עם הידיים "ריפוד" בקערה. מעבירים את האורז הלבן לקערה המרופדת  וטיפה לוחצים עם היד כדי לדחוס. שמים צלחת להגשה בפתח הקערה והופכים את הקערה על הצלחת. מסירים את הקערה ובעדינות מקלפים את הניילון הנצמד ומגישים.

כיפת הזהב של השולחן

על האש - קצת אחרת

זה רק אני והברוקולי שלי

אצלינו כשעושים על האש יש הכל מהכל בשר עם בשר בתוספת עוף וכל תאוות בשרים אחרת שתעלו על דעתכם, מכנפיים, קבבים ועד צלעות וסטייקים. ככה זה אצלינו בחגים, בעצם גם בימי הולדת, בעצם גם בשבת אם המזג אויר נעים, בקיצור רק מחפשים סיבה להניע את המנגל.

לפני כמה שנים אבא שלי הגשים חלום ובנה את המנגל המושלם. כבר לפני שנים הוא הכין סרטוטים, בדק חומרים, חישב זויות וכוחות הנפה ובראש כבר היה לו את הכל, מה שהיה חסר זה קצת זמן לביצוע. התפנה קצת זמן בחייו והוא החל בעבודות הביצוע ובנה מנגל שלא יבייש את המילה פאריז'ה. פשוט מקסים! מלא מקום עם גלגלת לרשת שאפשר להעלות ולהוריד, ניקוז לשומן, אבני שמוט לפיזור חום אחיד, כיור, להבת גז ליד, מקום לגזרי-עץ מתחת, והכי חשוב – מקום מסביב לכולנו לשבת. כמובן שחנכנו את המנגל המשודרג בחגיגת בשרים- היה מעולה! יש לנו כמה קצבים שאנחנו יכולים להמליץ עליהם שמעולם לא אכזבו.

לאחרונה "גילינו" שכאנשים מגיעים רעבים הם מנשנשים קבבים וכנפיים ועד שמגיעים לבשר האמיתי כבר אין לאף אחד מקום כי "בטעות אכלתי כנפיים". אז ערכנו ניסוי... בניסוי השתתפו: ברוקולי מעט חלוט, בצל ירוק נקי ושלם, במיה טרייה על שיפודים, אספרגוס מעט חלוט, פטריות טריות, עגבניות שרי משופדות, בצל ושום. כל החבורה העליזה עלתה על המנגל ואותה נשנשנו עד שהגוש אנטריקוט היה מוכן. נרשמה הצלחה כבירה! המנצחים ללא עוררין היו: הבצל הירוק, הבמיה והברוקולי. הברוקולי זכה לכזאת הצלחה שהבן שלי, אז כבן שנתיים, לא הסכים לשחרר את הברוקולי אפילו כשהלך למקלחת...

אז לכל הקרניבורים שבינינו, הניחו לקבבים והכנפיים ותאכלו קצת ירקות על הגריל כדי שלאנטריקוט בבטן יהיה מה לאכול...

 

קצת פירגון לקצבים שלנו:

דאבח - במושבה הגרמנית בחיפה

אומנות הבשר – טבעון

אלדייעה- ליד תחנת הדלק בכניסה לג'לג'וליה

 

מרקים חינם - מרק כתום ומרק ברוקולי

מרקים חינם

בימי החורף הקרים , אחרי שהילדים כבר ישנים, המטבח מסודר והכל כבר שקט-שקט. אני אוהבת לשבת מכורבלת מול הטלויזיה עם שמיכה רכה וכוס ענקית עם מרק. זה השקט שלי, זה סוף היום המנחם שלי.

כדי שיהיה אפשר לשתות את המרק מכוס הוא חייב להיות טחון, לא כזה של תינוקות, טחון קרמי, קטיפתי כזה... וכדי שיהיה אפשר לשתות אותו בלי רגשות אשם על הקלוריות, הוא חייב להיות "חינם". חינם זה אומר בלי פחממות ובלי שמנת.

הכי אני אוהבת שאמא שלי מפתיעה ובאה לבקר אחרי יום עבודה, היא עובדת עם הרבה חקלאים בכל הארץ שתמיד מפנקים אותה בתוצרת חקלאית. השבוע אמא שלי באה עם ארגז ברוקולי טרי, ארגז זוקיני (הקשואים הירוקים כההים), חצי דלעת, ארגז גזר ושני ארגזים עם 5 סוגים של חסה. אז מהחסה עוד אין לי אומץ לעשות מרק, וקישואים בני ביתי לא כל כך אוהבים. אז נהיה מרק כתומים של דלעת, גזר, בצל ושום (בלי בטטה כדי שישאר חינם) ובמקום שמנת (רק בשביל הצבע) חצי כוס חלב. וארגז הברוקולי הפך למרק בלתי רגיל!

בסיר גדול (כ 4-5 ליטר) שמים מעט (2-3 כפות) שמן רגיל  ומתחילים להכניס הכל לפי סדר הקשיחות (לא שלכם, של הירקות)

1-2 בצלים חתוכים  (חובה בכל מרק)

חתיכת דלעת (300-400 גרם( חתוכה לקוביות גדולות)

5-6 גזרים קלופים חתוכים לעיגולים בינוניים

3-4 שיני שום שלמות קלופות.

סלרי אמריקאי (זה עם הגבעולים הארוכים והעלים) חתיכות גדולות מאוד שאפשר יהיה להוציא בסוף הבישול.

מאדים את הירקות בסיר ומערבבים מידי פעם שלא ידבק לתחתית. מוסיפים כ 4 ליטר מים (שיהיה סיר כמעט מלא) מוסיפים חצי צרור פטרוזיליה לא חתוכה (שיהיה אפשר להוציא בסוף הבישול).

מוסיפים מלח ופלפל, ולמי שממש צריך אפשר כף אבקת מרק עוף או בצל (לדעתי לא צריך).

מבשלים עד שהירקות רכים ממש (הגזר הוא המדד) מורידים מהאש, מוצאים את הירקות הירוקים (סלרי ופטרוזיליה), טוחנים.

אפשר להוסיף למרק בזמן הטחינה חצי כוס עד כוס חלב כדי שיהיה צבע של שמנת J

והרי לכם מרק כתום חינם!!

אותה הגברת בשינוי אדרת – מרק ברוקולי

אותו הסיפור רק במקום הירקות הכתומים ברוקולי. חשוב לנקות טוב את התפרחת ולחתוך את הגבעולים לעיגולים כדי שיתבשלו טוב.

אני שמה מים רותחים בסיר כדי שהברוקולי לא "יתכבס" אלא יתבשל ויישאר עם צבע בהיר.

שמים תבלינים, טוחנים (אפשר גם עם חלב).

לביבות כרישה - פסח

קציצות פרסה

מה זה בכלל פרסה??? זה לוף, או כרישה תלוי מאיזו עדה אתם.... אצלנו זה פרסה.

סבתא שלי הייתה עושה קציצות פרסה בכל פסח, למה פסח לא יודעת, אני רק יודעת שהן הכי – הכי טעימות עם קמח מצה, אפשר גם עם פירורי לחם אבל עם קמח מצה זה הכי טעים!

הבעיה עם קציצות פרסה היא אותה בעיה כמו שניצלים, זה הכי טעים כשזה יורד מהמחבת וכולם מנשנשים מזה, ולארוחה עצמה כבר לא נשאר כלום! אז צריך ללמוד לעשות אותן לפנות בוקר או בלילה בקיצור כשכולם ישנים או לא נמצאים ולהחביא חלק אצל השכנה או משהוא כזה כדי שיישאר.

סבתא שלי מתה בהפתעה אז לא הייתה הזדמנות לקבל ממנה את כל המתכונים (מסקנה לבאים אחרי- לא לחכות, לבקש מתכונים לפני שסבתא מזדקנת אחרת זה הולך איתה לקבר). הגיע פסח והתחלתי לעשות ניסויים לשחזר את קציצות הפרסה, הנקראות על-ידי יושבי ביתי "פרסוניות" "או קציצת "פרסונית". יצא לא משהוא.. רטוב כזה ויותר דומה לפריטטה או חביתה עם בצל מאשר לקציצות. התחלתי לחפש באינטרנט מתכונים ולא ממש צלח, ואז לצערי, אחות של סבתא שלי חלתה. באתי לבקר אותה בבית החולים, דיברנו וקישקשנו – איזו אישה מופלאה! נפרדנו לשלום והבטחתי שאבוא לבקר גם שבוע הבא. אני צועדת בחניון בית החולים לאוטו ופתאום התחלתי לבכות, מה אם היא לא תהיה בשבוע הבא? מה אם אני אפספס עוד שיחה איתה? אז קניתי שתי כוסות קפה, וחזרתי למחלקה. ישבנו עד שהיא כבר היתה ממש עייפה ורצתה לישון, בין-לבין קיבלתי את המתכון לפרסה!

****

אז הריי לכם המתכון לקציצות פרסה, אני מעדיפה אותו ללא בשר בכלל אבל כמובן שאפשר להוסיף חצי קילו בשר טחון (ועוד ביצה או שתיים, תלוי בגודל הביצה).

2-3תפוחי אדמה (אני אוהבת את האדומים אבל הכל הולך)

2-3 בצלים לבנים קצוצים דק דק

5-6 כרישה/ לוף (רק החלק הלבן)

2-3 ביצים

1 חבילה קמח מצה / פירורי לחם (אני אוהבת אותן יותר עם  קמח מצה)

מלח, פלפל שחור

2 שיני שום (ממש לא חובה רק אם אוהבים)

חצי קילו בשח טחון (ממש לא חובה- אני לא אוהבת עם בשר)

 

מבשלים את התפוחי אדמה  עד שהם רכים

חותכים לעיגולים את הכרישה ומבשלים במים עד שהיא רכה

מוציאים את הכישה המבושלת מהמים ושמים במסננת, מעל מניחים קערה או סיר עם מים (שיהיה כבד) כדי להוציא את הנוזלים. לאחר כחצי שעה (שיצאו מירב המים והכרישה התקררה קצת) סוחטים בידיים את הכרישה טוחנים בבלנדר יד (סטיק) ומעבירים לקערה.  מוסיפים את התפוחי האדמה (קלופים) ובצל קצוץ, ביצים, 3-4 כפות קמח מצה ותבלינים. לשים בידיים היטב. עושים לביבות (עושים כדור ומשטחים). מכינים בצד צלחת שטוחה עם פירורי לחם/קמח מצה, מצפים כל לביבה בפירורי לחם/ קמח מצה. ומטגנים בשמן (לא זית). אצלנו מגשים עם חזרת חריפה-חריפה. אפשר בהחלט לאכול אותן גם קרות.